הפרעות קשב ולקויות למידה- לא רק קושי בלימודים
התחומים המרכזיים:
קשיים רגשיים- המתמודדים עם לקויות אלה סובלים פעמים רבות מדימוי עצמי נמוך, תחושת חוסר מסוגלות, ותסכול. חוסר ההערכה וביקורת מתמדת מצד הצוות החינוכי (מורים, ולפני כן גננות) , מצד חבריו ללימודים ולעתים אף בהשוואה לאחים/ אחיות גורמים לתחושה של נחיתות , אשר עלולה להתגבר עם הזמן ועם עלייה ברמת המטלות המצופות ממנו בהתאם לגיל. הפערים , בין יכולות לביצוע, גדלות עם השנים והילד נתפס לעתים כ"עצלן" , "טיפש" או "לא מתאמץ מספיק".
קשיים חברתיים- הדימוי העצמי הפגוע אצל ילדים אלו פוגע גם ביחסיהם החברתיים. אם הם תופסים את עצמם כ"פחות שווים" אין כל ספק שגם חבריהם יחשבו כך. בנוסף, חוסר הויסות המאפיין ילדים עם הפרעת קשב, מקשה מאד על יחסיהם החברתיים- הם אינם מצליחים למצוא את האיזון בין קירבת יתר למרחק, נכנסים לעתים קרובות לדבריהם של אחרים או עונים על שאלות לפני שהסתיימו. פעמים רבות יאמרו דברים שיתחרטו עליהם לאחר מכן או שלא יובנו כפי שהתכוונו.
קשיים התנהגותיים - השילוב של קושי בויסות, קשיים בקבלת מרות ותחושת הכשלון מביאה לעתים קרובות ילדים אלה להתנהגויות קיצוניות. חלקם יהפכו ל"ליצן של הכיתה", אחרים יפריעו ולא ייתנו למורה להשלים משפט ואחרים יבחנו גבולות אחרים.
קושי זה בקבלת סמכות וגבולות יביא ילדים אלה פעמים רבות להתנגשויות במשפחה ובמערכת החינוך. טיפול מערכתי הכולל טיפול רגשי המשולב בהדרכת הורים ועבודה עם הגורמים השונים בבית הספר , יכול לסייע באופן משמעותי לילד להשתלב טוב יותר במערכת ולהנות מדימוי עצמי חיובי.
חשיבות הטיפול הרגשי
הסביבה שבה נמצא הילד היא משמעותית מאוד להתפתחותו התקינה. הסביבה הלימודית (בית הספר או הגן) והדמויות המשמעותיות שבסביבתו (הורים, אחים, וכו') צריכים להכיל את ההתנהגות שלו, להאמין בו ולפתח אצלו תחושת מסוגלות. לא תמיד זה קל, לעיתים הילדים הסובלים מההפרעות אלו מעוררים בסביבתם כעס, התנגדות ותסכול.
לכן חשוב לשלב טיפול רגשי שילווה את הילד, את הוריו וגם את הצוות החינוכי במידת הצורך במקביל לטיפול התרופתי (אם הומלץ כזה) ולקידום בתחום הלמידה. הטיפול יסייע לילד לפתח תחושות של מסוגלות, של בטחון ושל השלמה עם הקושי וכלים שיאפשרו לו להתמודד איתו טוב יותר.
חוויה של כשלון לא אחת מגיעים אלי לטיפול ילדים שאובחנו עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז. עם ילדים אלו תהליך הטיפול יכול להיות ארוך שכן הם מגיעים לרוב עם חוויה של כשלון ותחושה חזקה של אשמה– הם הילדים ה'בעייתיים' בכיתה, הם ה'חלשים' ו'הפחות מוצלחים'. לעיתים הם מסגלים לעצמם דפוסי התנהגות שמתאימים לתפקיד אותו הם מקבלים במסגרת החינוכית ובבית ומפתחים בעיות התנהגות (לעיתים גם קשות). ילדים רבים מגיעים לטיפול בעקבות המלצה של בית הספר בשל בעיות משמעת או בעיות של ביקור סדיר.
ציפיות החברה
החברה שאנו חיים בה כיום היא חברה הישגית, כשההצלחה נמדדת על פי הקצב המהיר של ביצוע משימות. גם המדיה שהילדים צורכים היא תזזיתית ומחייבת ריכוז רב ויכולת עיבוד נתונים מהיר. לילדים עם לקויות למידה או הפרעת קשב וריכוז משימות אלו הן לפעמים כמעט בלתי אפשריות.
מעבר לקושי האורגני שהם מתמודדים איתו הם צריכים להתמודד עם סדרה של דרישות וצפיות 'שיהיו כמו כולם' ו'ידביקו את הקצב'. בנוסף הם צריכים להתמודד עם האכזבה של הסביבה הקרובה ולרוב גם האכזבה שלהם מעצמם.
מה קורה בטיפול
בתהליך הטיפול אני מציעה קודם כל להורים לשנות גישה – לדמיין מצב שבו הילדים שלהם היו חיים בתקופה אחרת, שבה הכל היה לאט יותר, מציעה לחשוב שאולי הבעיה היא לא בילד שלהם, אלא בחברה שבה אנו חיים. השלב הראשון בהתמודדות עם ההפרעות הללו הוא הבנת הצרכים של הילד והתאמת הסביבה בה הוא נמצא ליכולות שלו, ולא ההפך!
במקביל אני עובדת עם הילד על חיזוק היכולות , הדימוי העצמי והחוזקות שלו ועל התמודדות טובה יותר עם הקשיים איתם הוא מתמודד.
המפגש עם הילד במסגרת הטיפול הרגשי הוא אחר – הוא לא נדרש לשום דבר, לא צריך להצליח בכלום, לא משווים אותו לאף אחד אחר, הוא פשוט צריך להיות 'הוא עצמו'. ככל שזה נשמע פשוט זה לא קל בכלל, והצלחה של תהליך זה מאפשרת לחזק את הבטחון העצמי שלו ואת ההערכה שלו ביכולותיו הוא.
