מנקודת המבט של המתבגרים העולם משתנה כל הזמן.

הם גדולים יותר, עצמאיים יותר ויכולים לעשות (כמעט) הכל.

 

זהו גיל של שינויים- מבחינת המתבגרים, ההורים, המשפחה.

המתבגרים עצמם עוברים שינויים פיזיולוגיים והורמונליים- משתנים והופכים מילדים צעירים ל'גדולים"  

ומתחילים להכיר ביכולות הפיזיות שלהם ובמיניותם.

 

השינויים הפיזיים מלווים כמובן גם בשינויים רגשיים וחברתיים.

הם מתמודדים עם משימות התפתחותיות חדשות ומעבירים להורים ולחברים,

למשפחה המורחבת ולמבוגרים אחרים מסרים של יכולת מוגברת

(אשר בחלק מהמקרים בהחלט מצליחה ובאחרים מתגלה כמוגבלת).  

 

זאת תקופה מאוד מבלבלת, כלפי חוץ הם נראים כבר כמעט מבוגרים,

אבל עמוק בפנים הם עדין ילדים  שזקוקים לתשומת לב רבה,

אותה הם  נוטים לדחות לעתים קרובות .