top of page

טיפול במתבגרים

"אני יושבת מול נער, בן 16. אמו התקשרה לפני יומיים וביקשה שאפגוש אותו בהקדם.

היא חוששת שהוא בדכאון, כך סיפרה. הנער, מצדו אינו משתף את הוריו במה שמטריד אותו. השפה והרגישות בה הוא מתאר את מה שעובר עליו בבית הספר מפתיעה אותי.

אני מרותקת לסיפור ובו בזמן אני נרגעת. 

 

אין לי ספק שיש לו את הכוחות להתמודד. רק שנראה שהוא עדיין  לא יודע את זה.

הוא מוצא עצמו מבולבל בין הכוחות החדשים שגילה בעצמו כמתבגר,

לבין היכולת להשתמש בהם בסיטואציות המורכבות יותר".

טיפול במתבגרים
נקודת מבט

מנקודת המבט של המתבגרים העולם משתנה כל הזמן.

הם גדולים יותר, עצמאיים יותר ויכולים לעשות (כמעט) הכל.

 

זהו גיל של שינויים- מבחינת המתבגרים, ההורים, המשפחה.

המתבגרים עצמם עוברים שינויים פיזיולוגיים והורמונליים- משתנים והופכים מילדים צעירים ל'גדולים"  

ומתחילים להכיר ביכולות הפיזיות שלהם ובמיניותם.

 

השינויים הפיזיים מלווים כמובן גם בשינויים רגשיים וחברתיים.

הם מתמודדים עם משימות התפתחותיות חדשות ומעבירים להורים ולחברים,

למשפחה המורחבת ולמבוגרים אחרים מסרים של יכולת מוגברת

(אשר בחלק מהמקרים בהחלט מצליחה ובאחרים מתגלה כמוגבלת).  

 

זאת תקופה מאוד מבלבלת, כלפי חוץ הם נראים כבר כמעט מבוגרים,

אבל עמוק בפנים הם עדין ילדים  שזקוקים לתשומת לב רבה,

אותה הם  נוטים לדחות לעתים קרובות .

האם הילד באמת לא זקוק להם יותר או שלהפך, זקוק יותר מבעבר?

הורים רבים מתקשים בהבנת המסרים ומוצאים את עצמם מבולבלים וחסרי אונים מול המתבגרים שלהם.

 

זה לגמרי לא פשוט לדעת מתי צריך "לשחרר" ולתת לילד אפשרות לנפרדות והתנסות באחריות רבה יותר, ממקום של כבוד הדדי והיכן חשוב להיות נוכח ולספק את התמיכה הרגשית, לה זקוקים כל כך המתבגרים.

 

איך ומתי אפשר לדעת שהכל 'נורמלי' ותקין, ומתי יש באמת משבר?

לעיתים בגיל ההתבגרות נדרשים המתבגרים להתמודד עם קשיים רגשיים עצומים, ובשל הקושי לשתף את ההורים הם נדרשים להתמודד עם זה לבד.

אז מה יכולים ההורים לעשות? לקחת צעד אחורה ולתת להם להסתדר לבד? ללכת לכיוון השני ולהתחיל לחטט בווטסאפ ובמחשב?

אז מה קורה כשהקושי מתגבר?

כאן יש מקום לנקודת מבט נוספת – של אשת מקצוע אובייקטיבית אשר אינה  קשורה לתהליכי ההתבגרות שעוברים על המשפחה.

 

לכן, אני מציעה מפגש טיפולי מאפשר ומלווה עבור המתבגר שיעניק לו את המרחב שהוא זקוק לו, כדי להביע את עצמו ולנסות להבין ואולי גם לפתור את הקשיים והדילמות שאיתם הוא מתמודד.

 

מפגשים אלו לרוב לא מלווים בהדרכת הורים כדי לאפשר למתבגר את המקום שלו – ללא התערבות ההורים.

באילו מקרים מומלץ להעזר בטיפול רגשי בגיל ההתבגרות?

  • קשיים רגשיים: סטרס קיצוני, חרדה, דיכאון, נטייה לאובדנות

  • קשיים חברתיים: דחייה, המנעות, בדידות

  • טראומה או מחלה משמעותית

  • מחלה, או אובדן של אדם קרוב

  • הפרעת קשב ו/או לקויות למידה המשפיעות על מיצוי היכולת של המתבגר/ת

  • חשד להפרעות אכילה- אנורקסיה , בולמיה או אכילה כפייתית

  • התלבטויות בנושאים של זהות מינית

 

כל שינוי מהותי ומדאיג שאתם כהורים מזהים אצל בנכם או בתכם

bottom of page